פסק-דין בתיק ת"א 3503-02-09

התובענה:

1.             תובענה כספית ע"ס 268,724 ש"ח, שהוגדרה בכתב התביעה כתביעה: "חוזית, הפרת הסכם, נזיקין, שטרית", שהתובעת, חב' בע"מ, הגישה נגד הנתבעים.

תחילה הוגשה התובענה נגד הנתבעים: שפיק חליל, לובנה חליל וח'אלד חליל (נתבעים 1, 2 ו- 3), שהם, בהתאמה, אבא, כלתו ובנו ולאחר מכן משהנתבע מס' 1 הלך לעולמו ,ניתנה רשות להוספת נתבעים נוספים שהם: חדיג'ה חליל, האשם חליל, אינסאף חליל, עיישה חליל ועפאף חליל, שהם אלמנתו וילדיו של הנתבע מס' 1 ולכאורה הם היורשים עפ"י דין שלו, כל זאת מבלי שתוקנו העובדות אשר בכתב התביעה.

2.             נטען בכתב התביעה כי התובעת הינה חב' בע"מ, העוסקת בסחר באבזרי רכב וכן מנהלת מוסך לחשמלאות רכב, כאשר הנתבעים מס' 1-3 ניהלו במקביל עסק למכירת אביזרי רכב וזאת תחת שמות שונים, כאשר הנתבעים רכשו מאת התובעת סחורה וגם ביצעו תרגיל עוקץ כלפי התובעת.

בכתב התביעה פורט אותו "תרגיל עוקץ" בכך שהנתבעים רכשו סחורה בכמויות ענקיות כאשר הנתבעים שילמו את מירב מחירה מלבד סכום התביעה כפי שפורט בכרטסת  החשבונות שהתובעת ניהלה עבור רכישות הנתבעים אשר העתק הימנה צורף לכתב התביעה.

נטען כי תחילת ההתקשרות בין הצדדים היתה בשנת 2006, כאשר הנתבעים התייצבו במשרד התובעת ופתחו כרטיס ע"ש העסק "חסין חסן" כאשר בכרטיס החשבונות צויין מס' ת.ז. *******, כנראה של הנתבע מס' 3.

בהמשך נטען בכתב התביעה כי בשנת 2005 וכן בשנת 2006 רכשו הנתבעים סחורה רבה כפי שהדבר משתקף בחשבוניות המס שנמסרו לנתבעים בעת שקיבלו את הסחורה.

כן נטען בכתב התביעה כי הנתבעים שילמו עבור הסחורה שהם רכשו בצ'קים שלהם, בצ'קים של לקוחות שלהם, בצ'קים של בני משפחתם וכן גם במזומן, כך שהם עמדו בהתחייבויותיהם עד חודש 10/06, כך שהתובעת הסכימה לשנות את שם הלקוח ל: "פלאפונט", אף בתחילת שנת 2007 שונה שם העסק ל: "סאלח ח'אלד" וכן בהמשך אף שונה שם העסק ל: "כרסט - חליל לובנה".

גם כשביקשו הנתבעים לשנות את שם העסק ל: "ג'מאל מחמוד", תושב פקיעין, הוא מקום מגוריהם של שני הצדדים לתובענה, שותף של הנתבעים, הסכימה הנתבעת לכך זאת לאור כך שהנתבעים עמדו בכל התחייבויותיהם כלפי התובעת עד אז.

כן צויין בכתב התביעה את שמות העסקים הרבים אשר הנתבעים שווקו להם את הסחורה שהם רכשו מאת התובעת.

בהמשך כתב התביעה "פירט" את העוקץ הנטען בכך שהנתבעים רכשו את אמונם, הגדילו את מחזור הרכישות כאשר החלק המירבי שולם בצ'קים דחויים וחלק אחר שולם במזומן, כך שהם ניצלו את מסגרת האשראי עד הקצה הגבוה וכי:

" שאז חוללו הצ'קים המעותדים, לא נפרעו צ'קים ולא שילמו הנתבעים לתובעת עבור הסחורה שנרכשה ואז התעוררה התובעת ביום בהיר אחד ומצאה כי הנתבעים "עקצו" אותה בצורה אכזרית ביותר, עם חוב של 268,724 ש"ח. סכום הצ'קים המופיעים בחשבונות ובכרטסת הממויינת של התובעת, הינו חלק מסכום העוקץ הכולל הנ"ל".

אציין כי לכתב התביעה צורפו מסמכים רבים, מעל 600, כאשר עיקרם הם כרטסת הנהלת חשבונות, חשבוניות ותעודות משלוח אם כי אותם מסמכים לא סומנו ואף סידורם לא היה כרונולוגי כך שניתן להגדירם כבליל של מסמכים.

ההגנה:

3.             הנתבעים מס' 1, 2 ו- 3, הגישו כתב הגנה אשר בו טענו כי לא ניהלו כל עסקים מול התובעת ולא רכשו ממנו כל סחורה.

כן טענו הנתבעים 1 ו- 2 (האב והכלה) כי לא ניהלו כלל עסק לאביזרי רכב וכי לנתבע מס' 3 (הבן) היתה חנות שכזו שנסגרה בשנת 2000 או בסמוך לכך.

הנתבעים טענו כי שמות העסקים שנטענו בכתב התביעה כלל לא מוכרים להם והם ידעו עליהם לראשונה כאשר הם דרשו לקבל חזרה צ'קים שהנתבעים מס' 1 ו- 2 מסרו למנהלי התובעת לשם רכישת אדמות.

הנתבעים טענו כי הנתבע מס' 1, שבינתיים הלך לעולמו, היה איש מבוגר מעל גיל 80 שנה, אינו יודע קרוא וכתוב וגם סבל ממחלות רבות, כך שהיה מרותק למיטה רוב הזמן וכמובן לא היו לו כל עסקים עם התובעת.

הנתבעים הכחישו כל שותפות עם ג'מאל ח'טיב כנטען בכתב התביעה.